17.06.16

מפגש עם אנשים חריגים או בעצם "רגילים" מאוד? Ein Treffen unter "Behinderten" oder im Grunde mit ganz normalen Menschen

לפני כמה ימים נסעתי לעמיר, לתקן את המד שלי, שנפל ונפתח ולא יכולתי למדוד יותר בצורה תקינה. ישבנו גם בגינה שלו, עם הבנות המקסימות. ופתאום גם עוד רגישה לקרינה הגיעה והצטרפה אלינו. כמה קל, כמה נעים וכמה יפה זה היה, לשבת בלי שום נייד, בלי הפרעות, ועם כמעט ולא קרינה. רק אנשים שמדברים, בלי סמרטפון מולם, בלי לבקש לכבות, סתם ככה, כאילו זה רגיל ומובן מאליו. אמנם הדרך לשם היתה קשה לי, שעתיים מאנטנה לאנטנה, זה מעייף מאוד, אבל הפיצוי היה מדהים. נהניתי מאוד.

Vor ein paar Tagen fuhr ich zu Amir, um mein Messgeraet reparien zu lassen. Es war mir hingefallen und funktionierte nicht mehr normal. Wir sassen mit seinen kleinen wunderbaren Toechtern im Garten, und ploetzlich kam noch eine Frau aus unserer "Gruppe", gesellte sich zu uns. Wie einfach doch alles war an diesem Tag, angenehm, einfach sitzten und reden in aller Ruhe, ohne Stoerung, und mit fast keiner Strahlung. Nur Menschen, die reden, ohne Smartphone auf dem Tisch oder in der Tasche, ohne zu bitten etwas auszuschalten, einfach so, als ob es das Normalste von der Welt waere (es sollte das Normalste von der Welt sein, ist es aber nicht mehr, leider). Zwar war der Hin - und Rueckweg schwer fuer mich, 2 Stunden von Antenne zu Antenne, das ermuedet sehr. Aber die Entschaedigung war wunderbar, und ich habe es in vollen Zuegen genossen.

Keine Kommentare:

Kommentar veröffentlichen